תפריט
כולנו מכירים היום טיפולים פסיכותרפיים במתכונתם הקלאסית. במתכונת זו מתקיים מפגש בין מטפל ומטופל שבמהלכו נעשה ניסיון לחקור ולהבין את נפש המטופל, במטרה לייצר שינוי, צמיחה והקלה בסבל.
לא רק שאנו מכירים בקיומם של טיפולים כאלה, ואף עושים בהם שימוש נרחב, גם השפה היומיומית מושפעת ממושגים פסיכולוגים. אנו מרבים להשתמש במושגים כמו "מודעות", "לא- מודע", "הכלה", ו-"תרפיה".
במקביל לכך שעולם המושגים הפסיכולוגי הולך ותופס חלק נכבד מהדרך שבה אנו מבינים את עצמנו ואת הבעיות שלנו ושל האחרים, כל הזמן חלים שינויים בעולם מושגים זה, הן מבחינת דרכי הטיפול, יחסי מטופל-מטפל ושימוש בהמשגות אשר מבנות את מהותו של טיפול פסיכותרפי.
טיפולי הגל השלישי נחשבים היום לדבר העדכני בטיפול פסיכולוגי. טיפולים אלה מבוססים על גישות ממוקדות קשב, גוף וקבלה והם מחלחלים במהירות אל עולם הפסיכותרפיה.
מדוע גל שלישי? לפני שנבין זאת נתחקה אחר מקורות הפסיכותרפיה המודרנית בתחילת המאה הקודמת. פרויד הבין שבאמצעות דיבור ושימוש באסוציאציות חופשיות אנשים עוברים תהליך של טיהור (קתרזיס) ומשתחררים ממועקות נפשיות לא מודעות. שחרור זה הביא פעמים רבות לכך שסימפטומים נפשיים ואף פיזיים נעלמו כלעומת שבאו.
מאז ימי פרויד שיטת הפסיכואנליזה הלכה והשתכללה, אולם רבים מהעקרונות המוקדמים נשמרו, כשהחשוב בהם הוא הדיבור החופשי על מה שעולה בדעתו של המטופל בזמן השעה הטיפולית.
לקראת אמצע המאה הקודמת החלו להישמע קולות אחרים בשדה הפסיכולוגיה. קולות אלה הביאו אל מרכז הבמה את עקרונות הלמידה ההתנהגותית. על פי עקרונות אלה כל התנהגות אנושית ניתנת ללמידה ע"י חיזוק חיובי או שלילי. התניות הלמידה יכולות להיות פשוטות או מורכבות, אך בשורה התחתונה על מנת לייצר שינוי בחייהם של מטופלים יש להתמקד באופן שבו ניתן לעצב את ההתנהגות ע"י למידה. צמצום ההתייחסות לעולם הנפשי הכולל מחשבות ורגשות בשיטה ההתנהגותית לא צלח ומספר שנים לאחר מכן נשמעו קולות אחרים בעולם הפסיכותרפיה, הזועקים למען חשיבותם של מחשבות ותהליכי חשיבה כגורמי פתולוגיה נפשית וכמטרות העיקריות לשינוי בפסיכותרפיה. היום ניתן לשמוע על טיפולים קוגניטיביים- התנהגותיים כטיפולים המשלבים עקרונות משתי הגישות ההתנהגותית והקוגניטיבית.
הטיפול המסורתי-קלאסי הנשען על עקרונות הפסיכואנליזה, קרוי היום "טיפול דינאמי" והוא נחשב לגל הראשון בטיפולים פסיכולוגים.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי שהתפתח בשלב מאוחר יותר מבחינה כרונולוגית וקיבל מאז תוקף מדעי נרחב, נקרא הגל השני.
היום אנו עומדים בפתחו של עידן הטיפולים מהגל השלישי. למרבה ההפתעה ובניגוד למצופה, טיפולים מהגל השלישי אינם טיפולים חדשים יותר, אלא מדובר באימוץ מודרני של שיטת טיפול פסיכולוגי בת יותר מ-2500 שנים. עקרונות שיטת הטיפול הזו מבוססים על המושג: "מיינדפולנס" (mindfulness). מושג זה הוא חלק מהותי במסורת הבודהיסטית ומשמעותו הפניית הקשב כלפי החוויה של הרגע הנוכחי מתוך עמדה לא שיפוטית ולא תגובתית. פיתוח של קשב מסוג זה נעשה באמצעות תרגול נחוש של טכניקת מדיטציה הקרויה "מדיטצית מיינדפולנס". מאז ימי הבודהה מתרגלים טכניקות מדיטציה אלה בארצות המזרח הרחוק ואילו בשנים האחרונות החלו פסיכולוגים ואנשי מדע מערביים לגלות את יתרונותיהן הנפשיים והגופניים.
העקרונות העומדים בבסיס הגישה מבוססים על עקרונות בודהיסטיים שמטרתם להביא לסוף הסבל. החשובים שבהם הם הכרה בקיומו של סבל לצד ההבנה כי הדרך להשתחרר מסבל היא ע"י פיתוח היכולת להיות מרוכזים במציאות כפי שהיא באמת.
את היכולת להתבוננות בהירה ואמיצה במה שמרכיב את חווית הרגע הזה תוך כדי ויתור על ההשתוקקות שהדברים יהיו אחרת ממה שהם, ניתן לפתח באמצעות תרגול של טכניקת מדיטציית מיינדפולנס. האדם מתרגל את יכולת הריכוז והפניית הקשב שלו, יחד עם יכולת לקבל את הדברים באופן פתוח, סקרני ולא שיפוטי. ניתן לטפח את האיכויות הללו לא רק באמצעות מדיטציה, אלא גם תוך כדי חקירה פנימית של חווית הרגע הזה בתוך חדר הטיפולים, או בשגרת החיים היומיומית.
השילוב המוצלח הראשון של מיינדפולנס כשיטת טיפול מערבית החל בשנת 1979, כשחוקר בשם ג'ון קאבט-זין הגה תוכנית בת 10 שבועות המבוססת על תרגול מדיטציית מיינדפולנס עבור חולים הסובלים מכאב כרוני. חולים אלה היוו נטל על מערכת הרפואה, שהתייאשה מהם והתייחסה אליהם כאל כחולים שאינם ברי טיפול. לאחר השתתפותם בתוכנית המיינדפולנס (ידועה היום בשם mindfulness based stress reduction- MBSR) חולים אלה דיווחו על שיפור משמעותי במצבם הנפשי והגופני, ועל ירידה בעוצמת הכאב הכרוני. מאז התוכנית הראשונה שתוצאותיה החיוביות פורסמו במחקר מדעי ראשון מסוגו, נערכו עוד מאות מחקרים הבודקים השפעתן של תוכניות מבוססות מיינדפולנס על מגוון רב של קשיים ובעיות. מלבד כאב כרוני, תוכניות אלה נמצאו יעילות גם עבור דכאון, חרדה, התמכרויות, כעס לא פתור, בעיות קשב וריכוז ועוד. העולם הפסיכולוגי והמדעי כולו כמרקחה סביב המיינדפולנס והמחקרים ותוכניות הטיפול לא מפסיקים להופיע.
גם בארץ תחום המיינדפולנס הולך ופורח. מזה שנים קיימות מסגרות מסורתיות של תרגול מדיטציית מיינדפולנס ("המרכז למדיטציית ויפאסנה", "עמותת תובנה", "עמותת ניומן"). אולם היום ניתן למצוא את המיינדפולנס גם במסגרת הממסד המערבי השמרני. עדות יפה לכך ניתן למצוא במרפאת המיינדפולנס בבית החולים הפסיכיאטרי בבאר שבע. במסגרת המרפאה נערכים טיפולים וסדנאות מבוססות מיינדפולנס למגוון רחב של פונים, כמו כן נערכות הכשרות לאנשי מקצועות הטיפול. גם במרכז הבינתחומי בהרצליה הוקם מרכז שמקדם את המחקר בתחום וכן ימי עיון והכשרות מקצועיות בתחום הטיפול והחינוך.
לפני שנתיים החלו סדנאות מבוססות מיינדפולנס להיפתח גם בפריפריה – בשירות הפסיכולוגי בשער הנגב הממוקם במכללת ספיר שליד שדרות. גם המחקר המוקדש לתחום המיינדפולנס בארץ הולך ומתפתח ככל שממלאים את מוסדות האקדמיה חוקרים צעירים אשר נחשפו בעצמם ליתרונות השיטה ומבקשים לתת לה הסברים מדעיים.
כל מי שמעוניין יכול ללמוד ולהתנסות בהשפעות המיטיבות שיש לסוג חדש-ישן זה של טיפול. ניתן להצטרף לסדנאות קצרות הנערכות במסגרת קבוצתית, או שניתן לעבור טיפול אישי המבוסס על עקרונות השיטה. האפשרויות רבות והיתרונות שווים את המאמץ הכרוך בתרגול. היופי של הגל החדש הוא שקיימים בו עקרונות מהגלים שקדמו לו, והוא שואב מחוכמתם של גלים עתיקים הרבה יותר. אם אינכם מפחדים להיכנס למים, אתם מוזמנים לנסות בעצמכם.
טל. 077-9802751 | 077-9802704
דוא"ל: info@mpsy.org.il
Ⓒכל הזכויות שמורות למרכז לשירות פסיכולוגי שער הנגב | 2023