המאמר מציג התערבות קבוצתית עם הורים אשר הותאמה למשבר הקורונה במסגרת תהליך מחקר פעולה שיתופי שנמצא בעיצומו. ההתערבות מבוססות על ניסיון עשיר של השירות הפסיכולוגי החינוכי (שפ"ח) שער הנגב בעבודה עם הורים החיים במציאות של חירום ביטחוני מתמשך (מצב לחץ כרוני) אשר הותאמה למצב הנוכחי של קורונה (מצב לחץ אקוטי). הבסיס התאורטי משלב את שפת המנטליזציה והגישה הסלוטוגנית, המדגישה את חשיבות המרכיבים: משמעותיות, מובנות ונהילות. מטרות ההתערבות הן: "הטענת מצברים" הוריים, חיזוק של תחושת המסוגלות ההורית וכן איתור משפחות הזקוקות להתערבות נוספת (reaching out). המאמר מציג את שלבי המחקר, ההתערבויות שבוצעו וכן מסקנות ביניים ולבטים בדבר השלבים הבאים לביצוע.